מאמרי תזונה

הסבר חדש על הקשר שבין צריכת בשר ומחלות לב

ממצאי מחקר חדש מגלים כי  ל-קרניטין (L-carnitine) מרכיב טבעי המצוי בכמות רבה בבשר אדום ותוספי תזונה עלול להגביר את הסיכון לטרשת עורקים.

טרשת עורקים הינו מצב של משקעי שומנים המצטברים בדפנות כלי הדם, מצב זה עלול להתפתח  עד לחסימה משמעותית של כלי הדם ולהוביל לאירועים כמו התקפי לב ושבץ מוחי.

בקטריה במערכת העיכול משנה את ל-קרניטין ל-TMAO

בדומה למחקר קודם שעליו דיווחתי שהראה קשר בין  בקטריות במערכת העיכול והשמנה, גם במקרה זה נראה כי לבקטריות במערכת העיכול יש השפעה רבה על בריאות האדם כתוצאה מתוצרי הלוואי שהן מייצרות מן המזון.

ממצאי המחקר אשר פורסם אתמול בכתב העת המדעי Nature Medicine מגלים כי  בקטריה במערכת העיכול של האדם משנה את המרכיב קרניטין למרכיב הנקרא טרימטילאמין N-אוקסיד (Trimethylamine N-oxide) או בקיצור TMAO. במחקר קודם משנת 2011 נמצא כי מרכיב ה-TMAO מעודד התפתחות של טרשת עורקים באדם.

תזונה עשירה בקרניטין (תפריט עשיר בבשר אדום) מעודדת את התפתחותה של הבקטריה ובכך מעודדת את יצירת ה-TMAO ומגבירה את הסיכון להתפתחותה של טרשת עורקים.

הסבר אפשרי לקשר שבין צריכת בשר ומחלות לב

מחקרים הראו קשר בין צריכת בשר אדום ומחלות לב וההנחה עד כה הייתה שהגורם לקשר הזה הוא בכמות הרבה של שומן רווי וכולסטרול שמצויים בבשר. מצד שני, מסקנות סקירה מדעית נרחבת של מחקרים אפידמיולוגים הראו כי אין כל עדות משמעותית שתצביע על קשר בין צריכת שומן רווי בתזונה לבין מחלות לב (קישור למחקר) ולכן הסיבה לקשר שבין מחלות לב וצריכת בשר עדיין לא ברורה דיה. מחקר זה הוא ככל הנראה המחקר הראשון שבדק את הקשר האפשרי שבין מחלות לב ותוצרי הלוואי של פלורת חיידקי מערכת העיכול בהקשר של צריכת בשר. וממצאיו מציעים הסבר חדש לקשר שבין מחלות לב וצריכת בשר.

בדיקות אשר בוצעו במסגרת המחקר

במסגרת המחקר בוצעו מספר בדיקות:

  • בדיקות השוואתיות ברמת ה-TMAO בקרב בני אדם אוכלי בשר בהשוואה לצמחוניים וטבעוניים.
  • נותח מידע קליני שנתקבל מ-2,595 מטופלים אשר עברו אבחונים לבעיות לבביות.
  • בוצעה בדיקה השוואתית בעכברים נורמליים שניזונו מדיאטה עתירת קרניטין לעומת עכברים שעברו דיכוי של פלורת חיידקי המעי ונמצא כי TMAO משנה את המטבוליזם של הכולסטרול באופן שעשוי להסביר את עידוד טרשת עורקים.

תזונה צמחונית בריאה יותר ללב

החוקרים גילו קשר בין רמות גבוהות של קרניטין במטופלים לבין סיכון מוגבר למחלות לב ואירועים לבביים כדוגמת: התקף לב, שבץ ומוות. קשר זה נצפה רק במטופלים בעלי רמה גבוהה של TMAO.
בנוסף, הצליחו החוקרים לגלות סוגי חיידקים מסוימים שהיו קשורים לשינוי ברמת ה-TMAO ולתפריט התזונה.
רמות ה-TMAO בפלסמה היו נמוכות באופן משמעותי בקרב צמחוניים וטבעוניים מאשר באוכלי הבשר.
גם לאחר שתזונתם של הצמחוניים והטבעונים הועשרה בל-קרניטין בכמות הדומה לזו של אוכלי בשר, לא נצפו בקרב הצמחוניים רמות משמעותיות של TMAO בדומה לרמות אשר נצפו בקרב אוכלי הבשר.
החוקרים סבורים כי תופעה זו נובעת מכך שפלורת חיידקי המעי נקבעת ע”י המאפיינים התזונתיים בתקופת זמן ממושכת.

ל-קרניטין תוסף בעל יעילות לא מוכחת

בתעשיית תוספי המזון ומשקאות האנרגיה מייחסים לתיסוף בל-קרנטין סגולות כגון: שיפור הביצועים הספורטיביים, העלאת רמת האנרגיה, שריפת שומנים, סיוע בירידה במשקל ותכונות נוספות שיעילותן מעולם לא הוכחו באופן חד משמעי. החוקרים מציינים כי לאור הממצאים מן הראוי לבדוק את בטיחות השימוש בל-קרנטין.

תכולת ל-קרניטין במזונות ותוספי תזונה שונים

כף תוסף ל-קרניטין נוזלי של סולגאר – 1500 מ”ג.

1 טבליה של תוסף ל-קרניטין (חברת סופהרב) – 500 מ”ג.

100 גרם סטייק בשר בקר – 95 מ”ג.

1 ג’ל אנרגיה מולטיפוואר – 80 מ”ג.

100 גרם חזה עוף – 3.9 מ”ג.

100 מ”ל גלידה – 3.7 מ”ג.

100 מ”ל חלב מלא – 3.3 מ”ג.

1 אבוקדו בגודל בינוני – 2 מ”ג.

100 גרם גבינת קוטג’ – 1.1 מ”ג.

100 גרם לחם מקמח מלא – 0.36 מ”ג.

100 גרם ביצים – 0.0121 מ”ג.

100 מ”ל מיץ תפוזים – 0.0019 מ”ג.

תקציר המידע

ממצאי המחקר מחדשים בכך שהם מסבירים באופן שונה את הקשר שנמצא במחקרים אחרים בין צריכת בשר ומחלות לב. המחקר מראה כי לתזונה יש השפעה על אוכלוסיות חיידקי המעי וכי אוכלוסיות חיידקים מסוימות משנות את המרכיב ל-קרניטין למרכיב בשם TMAO  שמעודד התפתחות של טרשת עורקים. נמצא כי רמות ה-TMAO בקרב צמחוניים וטבעוניים נמוכה יותר מאשר בקרב אוכלי בשר. בנוסף, ניתן להסיק מן הממצאים כי רצוי להימנע מצריכת תוספי תזונה המכילים כמויות רבות של ל-קרניטין עד לבדיקה של בטיחות השימוש בתוסף.

קישורי מידע

Study Offers New Understanding of Cardiovascular Health Benefits of Vegan, Vegetarian Diets

Intestinal microbiota metabolism of L-carnitine, a nutrient in red meat, promotes atherosclerosis

Meta-analysis of prospective cohort studies evaluating the association of saturated fat with cardiovascular disease.

wikipedia.org – Carnitine

גובות

    1. היי עמית,
      נתת קישור מעניין.
      באמת צריכה של מוצרי סויה יכולה להעלות את רמת ה-TMAO, אבל שים לב שהנבדקים במחקר שציינת הן נשים לא צמחוניות.
      החוקרים מעלים השערות שונות לגביי הסיבה לעליה ברמת ה-TMAO השערות כגון: מקור העליה בחלבוני הביצה (אולי בגלל שסויה עשירה בליזין?), או תכולת המלח שבמיזו או וזה מעניין בהקשר של הכתבה הזו משערים החוקרים כי רמת הTMAO עלתה בעקבות אינטראקציה עם פלורת החיידקים שבמעי.

  1. שלום יורם !
    מזמן לא כתבתי אבל תמיד קורא ומתפעל מכתיבתך מעדכוניך, אלא שיש לי מבוכה כללית ושאלה בסיסית בצידה האם אפשר להרגיש על קרקע יציבה במידע מחקרי שיכול מחר מחקר אחר לסתור אותו או לסייגו, איך להתייחס לדברים אלו אנשים שמעוניינים לשמור על בריאותם וחשוב לנו לדעת , אלא כמו שאמרתי מתפעל ושמח על המידע אבל מסוייג עד נבוך , אם תוכל להסביר אחת ולתמיד כיצד להתייחס למחקרים כאלו ואחרים שבאים כל יום מחדש .
    בתודה רבה מראש חנניה

    1. היי חנניה, תודה על המחמאות
      צריך לברור את המוץ מן התבן.
      אם נקח לדוגמא את המקרה שהכתבה הזו מתארת, הרי שלפי הכתבה החוקרים מציינים שהקשר בין צריכת בשר ולמחלות לב הוא ברור וידוע.
      זאת אומרת שבכל מקרה גם לפי נתוני המחקר הזה, רצוי להפחית את צריכת הבשר האדום שבתפריט, אז מה זה משנה אם זה בגלל ל-קרניטין או שומן רווי?
      השאלות החשובות הנוספות הן האם רצוי להפחית את צריכת המזונות האחרים שמכילים שומן רווי?
      לדעתי עבור מרבית האנשים תשובה פשוטה – כן!
      למה?
      כי צריכה עודפת של שומן גורמת להשמנה והשמנה אף היא קשורה למחלות שונות, קשיים במשימות יום יומית ואפילו במקרים מסויימים גם קשיים חברתיים.
      אז גם כאן נראה לי שכדאי לצמצם את צריכת השומן הרווי שבתפריט ולו בשל העובדה שמרבית האנשים צריכים לצמצם את הצריכה הקלורית שלהם.
      מה אם אנשים רזיים שלא צריכים לדאוג מהשמנה?
      הדרך שלי לחשוב בנושא היא שאני מעדיף לנהוג לפי מה שמוסדות התזונה הרציניים ממליצים לי לעשות. מוסדות כמו: ארגון הלב האמריקני, אירגון הבריאות האמריקני וכדומה.
      למרות שהם לא מושלמים ויש להם מגרעות, לי קשה להאמין לכל תאוריות הקונספירציות שאנשים טוענים שהמלצות הבריאות מונחים ע”י תאגידים כלכליים חזקים. אני יכול להאמין שהם באמת מושפעים במידה מסויימת ולפעמים ההנחיות התזונתיות משתנות בקצב איטי מידי, אבל למרות שמערכת הבריאות לא מושלמת היא היחידה שאנחנו יכולים לסמוך עליה.
      לכן, עד המוסדות הללו לא יאמרו משהו אחר ממה שהם אומרים היום (ששומן רווי הוא לא בריא), אני אמשיך לחשוב ששומן רווי איננו בריא.
      מצד שני, ככל שיהיו יותר ויותר מחקרים שיראו כי אין בעיה בשומן רווי, כך אני אטיל יותר ויותר ספק בטענה הזו.

      מקווה שלא בילבלתי אותך. אבל, זו הבעיה במדע.
      אנשים אוהבים תשובות ברורות של כן ולא או מותר ואסור ואילו המדע מספק תשובות יותר סטטיסטיות.
      במדע ככל שיש מעט מחקרים עם תוצאות זהות, כך גדולה יותר רמת חוסר הוודאות ולעומת זאת, ככל שיש יותר מחקרים עם תוצאות זהות, כך רמת הוודאות עולה.
      וזה הכי קרוב לכן או לא.

  2. בדקתי באחד ממראי המקום שציינת בתחתית מאמרך – ויקיפדיה – מה כתוב שם על קרניטין. ובכן, מופיע שם המשפט: There may be a link between dietary consumption of carnitine and atherosclerosis, but there is also evidence that it lowers the risk of mortality and arrythmias after an acute myocardial infarction.
    בחציו הראשון אכן ‘מפליל’ את הקרניטין בעניין יצירת פלאק, אבל חציו השני מדבר על קשר להאצת החלמה מאירועים לבביים – את זה אינך מזכיר במאמרך והדבר מעורר תהיות וספקות באשר להתעמקותך באמיתות הראיות המובאות. בעיקר כשידועות תכונות טובות להפליא של L-קרניטין כשמדובר בהחלמה מסרטן ועוד מצבים בריאותיים קלים וקשים. הבאת מידע חלקי אינה הופכת אותו ליותר נכון. מאידך, היא פוגעת ביכולת הפעלת שיקול דעת של מי שקורא את דבריך ואינו מעמיק מעבר להם. חבל.

    1. תמי שלום,
      לא היתה לי כוונה לבצע כתבה מקיפה על הקרניטין. מדובר בידיעה חדשותית.
      מטרת הכתבה היתה לדווח על הידיעה והמחקר החדש שפורסם בnature ולא על “סגולותיו” של הקרניטין או אמצעי הטיפול בקרניטין.

      אני חושב ששיקול הדעת שהגולש צריך להפעיל במקרה של בחירה בטיפול רפואי, הוא להימנע מפעולה רק על סמך מידע שהוא קורא באינטרנט.
      הגולש צריך לאסוף את המידע ולגשת עם המידע שאסף לרופא המטפל ולהתייעץ איתו.
      אני מאוד לא ממליץ לבחור בטיפול רפואי (או להימנע מטיפול) כזה או אחר, רק בהסתמך על מקורות מידע כמו ויקיפדיה, האתר שלי או מהצהרות שנרשמו באתרי חברת תוספי תזונה (כמו סולגאר או כל חברה אחרת).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close

אותר חוסם פרסומות

נא שקול להסיר את חוסם הפרסומות בכדי לתמוך בנו