אוסגוד שלטר

אוסגוד שלאטר (Osgood Schlatter)

אוסגוד שלטר היא מחלה המאופיינת בכאבים חזקים במקום החיבור של גיד שריר הארבע ראשי (הכאב מורגש בחלק העליון של עצם השוקה, מתחת לפיקת הברך). ולעיתים אף נפיחות מקומית באזור.
המחלה מופיעה בעיקר בקרב ספורטאים בתקופת גיל ההתבגרות העוסקים בענפי ספורט המערבים ריצות, קפיצות ושינוי כיוון מהירים.
מחלת אוסגוד שלטר קשורה לאזורי הצמיחה של העצם ונובעת כנראה מכך שבתקופת הגדילה המהירה נוצר חוסר איזון ע”י התחזקות השרירים והפעלה אינטנסיבית שלהם ביחד עם חולשה זמנית של העצמות מה שיוצר עומס על הבלוטה (tibial tubercle) שאליה מתחבר גיד שריר הארבע ראשי.

סימפטומים

כאבים חזקים ונפיחות בחלק העליון של עצם השוקה מתחת לפיקת הברך.
כאב בברך המתחזק בעת ביצוע פעילות גופנית במיוחד בעת ריצה, קפיצה ועליה במדרגות. בעת מנוחה יש הקלה בעוצמת הכאב.
נוקשות מוגברת של שריר הארבע ראשי.

הסיבות להופעת המחלה

בקצוות עצמות הרגליים והידיים של ילדים ישנם אזורי צמיחה (לוחיות האפיפיזה) שעשויות מרקמה סחוסית.
מאחר ורקמה סחוסית איננה חזקה כמו רקמת עצם, לחץ על הרקמה עלול לגרום לנפיחות וכאב באזור.
בזמן פעילות כמו ריצה ממושכת, משחקי כדורגל וכדורסל שבהם יש ריצות מהירות, קפיצות ושינוי כיוון מהירים, שריר הארבע ראשי מושך את הגיד שאליו הוא מחובר ויוצר לחץ על אזור החיבור אל העצם.
הלחץ המתמשך עלול לגרום לגיד להמשך ממקום החיבור ולגרום לכאבים חזקים.
לעיתים הגוף מנסה לפצות על המצב באמצעות גדילה של רקמת העצם מה שעשוי לגרום להופעת בליטה בולטת באזור.

קבוצות סיכון

אוסגוד שלאטר מופיע בזמן ההתבגרות המינית.
המחלה תופיע בגילאים שונים בבנים ובנות משום שההתבגרות המינית היא מוקדמת יותר אצל בנות מאשר אצל בנים.
בקרב בנות המחלה תופיע בגילאים 11-12 ובבנים בגילאים 13-14.
אוסגוד שלטר נפוצה יותר בקרב בנים, כנראה משום שבנים עוסקים יותר בפעילות ספורטיבית.
אוסגוד שלאטר פוגעת בכ20% מהמתבגרים העוסקים בפעילות ספורטיבית.
המחלה פוגעת בעיקר בעוסקים בענפי ספורט בהם יש ריצה מרובה, קפיצות ושינוי כיוון מהירים כגון: כדורגל, כדורסל, כדורעף, התעמלות, בלט, החלקה ברולר ועוד.

כיצד מאבחנים אוסגוד שלאטר

ניתן לאבחן את המחלה באמצעות צילום רנטגן של אזור החיבור של גיד שריר הארבע ראשי אל עצם השוקה.

טיפול במחלה

מחלת אוסגוד שלטר עוברת ברוב המקרים גם ללא טיפול ייעודי במחלה. הסימפטומים עוברים ברגע שרקמת העצם מפסיקה לגדול.
ההמלצות לטיפול בכאבים הם באמצעות משככי כאבים וטיפול פיזיותרפי.
ביצוע מתיחות של שרירי הירך עשויים להפחית את המתח במקום החיבור של הגיד אל עצם השוקה.

טיפים לסובלים מאוסגוד שלאטר

מנוחה – הגבילו את תדירות הפעילויות הכוללות ריצה, קפיצות ושינוי כיוון מהירים.
קירור – קירור האזור הכואב, עשוי להפחית את הכאב והנפיחות.
מתיחות – חשוב מאוד לבצע מתיחות לשרירי הירך (ארבע ראשי והמסטרינג).
הגנה – רצוי להגן על הברך באמצעות רצועת תמיכה מה שמסייע לפזר את הלחץ על עצם השוקה.
מעבר לפעילויות בדרגות סיכון נמוכות יותר – אם לא מדובר בספורטאי הישגי, רצוי לעבור לענפי ספורט בעלי רמות סיכון נמוכות יותר כגון: שחייה ורכיבה על אופניים.