מאמרי בריאותמאמרי דיאטה

קצת שומן לא יכול להזיק ואולי אפילו להועיל

 

במחקר חדש אשר פורסם במהדורת ינואר של כתב העת המדעי JAMA נמצא כי אנשים בעלי עודף משקל או ברמת השמנה 1 הם ברמת סיכון קטנה יותר לתמותה (all-cause mortality) מאשר אנשים בעלי משקל נורמלי.

מפתיע לא?

חשוב להבין שלא מדובר במחקר קטן שבשל ממצאיו מקבל חשיפה גדולה. מדובר בסקירה מדעית שהקיפה 97 מחקרים אפידמיולוגיים שהכילו ממצאים על יותר מ-2.88 מיליון נבדקים ו-270,000 מקרי מוות. המחקרים שהשתתפו בסקירה נערכו בארה”ב, קנדה, אירופה, אוסטרליה, סין וגם בישראל ובמדינות נוספות.

במחקר ניתחו והשוו החוקרים את ממצאי המחקרים ביחס לקטגוריות המשקל השונות לפי מדד ה-BMI.

רגע, לפני שאתם חושבים שלהיות שמן זה בריא, שימו לב שרמת הסיכון הנמוכה נמצאה רק באנשים המוגדרים כבעלי עודף משקל וברמת השמנה 1.

מי בעודף משקל ומי שמן?

את החלוקה לרמות המשקל השונות ביצעו החוקרים לפי מדד ה-BMI שהוא מדד המחושב לפי נוסחת החישוב של משקל (בק”ג) חלקי הגובה בריבוע (במטרים) (כנסו ומדדו את מדד הBMI שלכם).

להלן קטגוריות המשקל השונות לפי מדד ה-BMI כפי שנעשה בהם שימוש במחקר:

תת משקל = קטן מ-18.5
משקל נורמלי =  18.5 וקטן מ-25
עודף משקל=    25 וקטן מ-30
רמת השמנה 1=    30 וקטן מ-35
רמת השמנה 2=    35 וקטן מ-40
רמת השמנה 3=    גדול או שווה ל 40

ממצאי המחקר: מי בסיכון גבוה יותר לתמותה?

החוקרים השוו את שיעור הסיכון לתמותה בין עודף משקל ודרגות ההשמנה השונות לעומת הסיכון למשקל נורמלי. תוצאות המחקר הן כדלקמן:

  • בעלי עודף משקל הם בסיכון תמותה נמוך יותר ב-6% בהשוואה לבעלי משקל נורמלי.
  • שמנים ברמת השמנה 1 הם בעלי סיכון תמותה נמוך יותר ב-5% בהשוואה לבעלי משקל נורמלי .
  • שמנים ברמת השמנה 2 ו-3 הם בעלי סיכון תמותה גבוה י ותר ב-29% בהשוואה לבעלי משקל נורמלי.
  • רמת הסיכון בשמנים מכל הרמות הייתה גבוהה יותר ב-18% בהשוואה לבעלי משקל נורמלי.

ממצאי המחקר מראים כי רמות גבוהות של תמותה נצפות בקרב שמנים בדרגות השמנה גבוהות (רמות 2 ו-3) אך בקרב בעלי עודף משקל ושמנים ברמת השמנה 1 נצפתה הפחתה בסיכון לתמותה.

איך זה יכול להיות שבעלי עודף משקל ושמנים הם בסיכון נמוך יותר?

במאמר מערכת נלווה ציינו העורכים ד”ר ספלו (Cefalu) . וד”ר הימספלד (Heymsfield) כי לא ניתן להסתמך רק על מדד הBMI כמדד לבריאות וכי אנשים בעלי BMI זהה עשויים להיות שונים במידה ניכרת בגורמים שונים המשפיעים על הבריאות והתמותה. שימוש במדד ה-BMI כגורם סיכון יחיד גורם לכך שאנשים בעלי רקע תזונתי ובריאותי שונה יחלקו את אותה קטגוריית BMI. העורכים מציינים כי המוסד האמריקאי ללב ריאה ודם (NHLBI) ממליץ לעשות שימוש בפרמטרים נוספים כמו היקף ירכיים בכדי לחשב את הסיכון.

עוד מציינים העורכים כי במחקר בוצעה השוואה של שיעור התמותה ביחס לבעלי BMI נורמלי שהוא בטווח של 18.5 עד 25, חלוקה זו איננה לוקחת בחשבון כי נמצא שאנשים בעלי BMI בטווח של 18.5 עד 22 הם בעלי שיעור תמותה גבוה יותר מאלו שהם בעלי BMI בטווח של 22 עד 25. יתכן מציינים החוקרים כי איחוד 2 הטווחים הנורמליים הללו לקטגוריית משקל אחת מסביר את הממצא כי שמנים ברמת השמנה 1 הראו שיעור תמותה זהה לאלו שהם בעלי מדד BMI נורמלי.

מלבד הביקורת על השימוש במדד ה-BMI כגורם סיכון בלעדי וההשוואה הבעייתית לטווח המשקל הנורמלי מציינים העורכים כי כמות עודפת אך קטנה של רקמת שומן עשויה להעניק יתרונות בריאותיים במקרים של פציעות ומחלות אחרות בשל מאגרי האנרגיה העודפים שהיא מספקת.

מקורות מידע:

Association of All-Cause Mortality With Overweight and Obesity Using Standard Body Mass Index Categories

 Does Body Mass Index Adequately Convey a Patient’s Mortality Risk?

קרדיט תמונה: cc by USAG Vicenza

 

תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close

אותר חוסם פרסומות

נא שקול להסיר את חוסם הפרסומות בכדי לתמוך בנו