סרקופניה – דלדול שרירים

שריר מנוון לעומת שריר נורמלי

סרקופניה הוא מונח המתאר מצב של דלדול מסת השריר ופגיעה בתפקוד השרירים הנובע מתהליך ההזדקנות.
השכיחות של סרקופניה היא כ5-13% בקרב גילאי 60 עד 70 ומעריכים כי השכיחות גדלה ל 11% עד 50% בקרב אוכלוסיית גילאי ה80 פלוס.
אומדנים של ארגון הבריאות העולמית מצביעים על כך שבשנת 2000 היו כ-600 מיליון אנשים בגילאי 60 ומעלה בשנת 2025 מספרם של אנשים בגילאי 60 ומעלה צפוי להגיע ל -1.2 מיליארד.
הערכות הן שכ50 מיליון בני אדם סובלים כיום מסרקופניה ברחבי העולם.

איבוד מסת השריר במהלך השנים

מחקרים מראים כי האדם מאבד כ-50% ממסת השריר בין גילאי 20 עד 80. הירידה הצפויה במסת השריר היא כ1-2% ממסת השריר בכל שנה ואילו הירידה בכוח השרירים גדולה עוד יותר.

גורמים לסרקופניה

לסרקופניה קיימים גורמים רבים כדוגמת: אי שימוש בשרירים, שינויים במערכת ההורמונלית, מחלות כרוניות, מצבי דלקת, סבילות לאינסולין ומצבים של חוסר תזונתי. אנשים בעלי מבנה גוף כחוש עשויים להימצא במצב של סרקופניה, אך לא מחייב שמבנה גוף כחוש וצנום יצביע על מצב של סרקופניה.

אבחון סרקופניה

יש לשקול אבחנה של סרקופניה במטופלים קשישים המראים סימנים של ירידה בתפקוד הפיזי, בכוח או בבריאות הכללית. במיוחד יש לשקול אבחון של סרקופניה במטופלים המרותקים למיטה, מטופלים שאינם מסוגלים להתרומם בכוחות עצמם ממצב של ישיבה על כיסא ומטופלים שמהירות הליכתם פחותה מ-1 מטר בשניה (מהירות ההליכה נמדדת במסלול שאורכו 4 מטר).
מטופלים קשישים המראים את הסימנים שהוזכרו לעיל צריכים לעבור בדיקות אנתרופומטריות לאבחון הרכב הגוף.
סרקופניה מוגדרת כאשר מסת הגוף הרזה הינה פחות מערכי האחוזון ה-20 עבור גברים צעירים בריאים. את ערכי הסף המציינים מצב של סרקופניה בגברים ובנשים מציינים לפי מסת הגוף הרזה (בק"ג) חלקי הגובה בריבוע (במטרים).
ערך הסף לסרקופניה בגברים = 7.23 ק"ג למטר בריבוע.
ערך הסף לסרקופניה בנשים = 5.67 ק"ג למטר בריבוע.

הטיפול בסרקופניה

פעילות גופנית הינה הטיפול היעיל ביותר לסרקופניה (בעיקר אימוני כוח) בשילוב עם תפריט תזונה מתאים.

מקורות מידע

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22530761

http://europepmc.org/articles/PMC3377163/reload=0;jsessionid=fT3ETtrnEwvM82FHszG1.22

קרדיט תמונה: OpenStax [CC BY 4.0], via Wikimedia Commons