כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית מאומצת הדרישות האנרגטיות של הגוף עולות וכך גם הדרישה לחמצן.
כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית קבועה כדוגמת ריצה בקצב של 9 קמ"ש, הדרישות האנרגטיות של גופנו הן קבועות.
במצב יציב, אספקת האנרגיה לגוף מסופקת כולה ע"י המסלול האירובי. אולם, בתחילת הפעילות הגופנית קיים זמן מסויים שבו על מנת לספק את דרישות האנרגיה של גוף קיימת מעורבות גדולה של מסלולים אנאיירוביים.
גרעון חמצן או חוב חמצן הינו מצב שמציין את ההפרש שבין צריכת החמצן שנדרשה בפועל מתחילת המאמץ ועד ההגעה למצב יציב, לבין צריכת החמצן שהייתה נמדדת אילו היה מושג מצב יציב באמצעות מסלול אירובי מתחילת המאמץ.