שומן ממוצרי חלב וסוכרת סוג 2

צריכת שומן ממוצרי חלב עשויה להקטין את הסיכוי לסוכרת סוג 2

מוסדות התזונה הרשמיים ממליצים על צריכת מוצרי חלב ותזונאים שונים אף ממליצים על מוצרי חלב כמזון פונקציונלי (ראה קישור), מזון פונקציונלי למי שלא יודע הרי שזה מזון או מרכיב מזון מסוים שיש לו השפעה בריאותית נוספת לזאת הנובעת מהמרכיבים התזונתיים הבסיסיים המצויים בו.

אבל מהצד השני בעת האחרונה קמים למוצרי החלב לא מעט מתנגדים הטוענים כי חלב איננו מזון הראוי לבני אדם בוגרים וכי גוף האדם איננו מיועד לשתות מוצרי חלב בתקופת חייו הבוגרים שלאחר היגמלותו מחלב האם.

אז מה נכון?

אני אישית תמיד ממליץ לנהוג לפי ההנחיות של מוסדות תזונה רשמיים ולא לפי ספר פופולארי כזה או אחר. אבל שלא תבינו אותי לא נכון, לא תמיד הקווים הרשמיים אכן מייצגים את "הדרך הנכונה והבריאה". לכן חשוב להיות עם האצבע על הדופק, לקרוא ולהתעדכן במחקרים חדשים בעולם התזונה.

להלן מחקר חדש (המחקר פורסם בכתב העת המדעי – Annals of Internal Medicine) המגלה כי צריכת חלב קשורה בעליה ברמות חומצת השומן טראנס-פאלמיטולאית (trans-palmitoleate ) בדם.

במחקר נמצא כי רמות גבוהות של חומצת שומן זו קשורות לסיכון מופחת לסוכרת סוג 2. חומצת השומן טראנס-פאלמיטולאית מצויה במקורות מזון שונים (שומן מן החי, שמנים מן הצומח ועוד), אך המטרה במחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של חומצת השומן טראנס-פאלמיטולאית ממזונות המכילים שומן חלב.

על המחקר

במחקר השתתפו 3736 נבדקים נשים וגברים בגילאי 65 פלוס. הניסוי ערך כ-20 שנים.

בתחילת הניסוי דיווחו הנבדקים באמצעות שאלונים שונים על הרגלי התזונה שלהם ולאחר מכן (לאחר 3 שנים ממילוי השאלון) עברו הנבדקים בדיקות תקופתיות שבהן נמדדו פרמטרים בריאותיים רבים ושונים.

ממצאי המחקר

מעיבוד ממצאי הניסוי נמצא כי לאחר 3 שנים רמות חומצת השומן טראנס-פאלמיטולאית בקרב הנבדקים אשר צרכו יותר שומן חלב, הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב נבדקים שצרכו פחות שומן חלב.

בבדיקות התקופתיות שנערכו לאחר מכן נמצא כי רמות גבוהות של חומצת השומן טראנס-פאלמיטולאית היו קשורות בעליה בכולסטרול הטוב (HDL), ירידה ברמת הטריגליצרידים, ירידה ביחס של רמת הכולסטרול הכללית – כולסטרול טוב (HDL), ירידה במדדים המעידים על דלקתיות (חלבון C-reactive ) ירידה בתנגודת לאינסולין וירידה בשיעור ניכר של מקרי סוכרת סוג 2.

הבעייתיות בניסוי

אף ניסוי איננו מושלם וגם בניסוי זה ישנם גורמים שונים שיכולים להשפיע על תוצאות הניסוי ולגרום למסקנות שגויות משום שהחוקרים אינם מודעים לשינויים שהתרחשו ולהיקף השפעתם.

בניסוי זה הנבדקים תושאלו רק פעם אחת לגביי הרגלי התזונה שלהם ובהחלט אפשרי שהם שינו במהלך ימי חייהם את הרגלי התזונה שלהם. זאת אומרת שאנשים שדיווחו שהם צורכים חלב במידה רבה עשויים להפסיק במהלך הזמן לצרוך חלב ולכן עשוי להיווצר מצב בו רמות חומצת השומן הנבדקת אינה קשורה לצריכת החלב של הנבדק.

כמו כן, ניסויים מסוג זה אינם יכולים לבדוק את ההשפעה של גורם אחר (ולא ידוע) בתזונה שיתכן והוא זה שאחראי לשיפור החיובי במדדים הבריאותיים השונים.

אז למה בעצם עושים ניסוי כזה אם עדיין אי אפשר להסיק בוודאות מסקנות מועילות?

לא פעם אני שומע אנשים אומרים "אהה ניסויים כאלה אפידמיולוגים לא שווים שום דבר! כי קיימים גורמים שונים שעשויים להשפיע על תוצאות המחקר שאין החוקרים מודעים להם". אז דעתי היא שזה לא ממש נכון. קיימים ניסויים רבים מסוג זה והיתרון שלהם הוא בכך שהם מטווים דרך לעריכת ניסויים נוספים שיבדקו בצורה מדוקדקת יותר את ההשפעה שנמצאה בניסוי האפידמיולוגי. וכמו כן, הסקת מסקנות מניסויים שונים דומה לבניית חומה, נדבך על גביי נדבך בונים ומחזקים את החומה, ניסוי אחר ניסוי שמחזק את מסקנות הניסוי הקודם מחזקים ביחד את המסקנה הכוללת.

אני לא יודע מה אתכם אבל אני כבר קיבלתי את התירוץ שלי לשתות את הקפה שלי עם קצת חלב (קצת, כי אני אוהב את הקפה שלי חזק).

מקורות מידע:

http://www.annals.org/content/153/12/790.abstract

http://www.annals.org/content/153/12/I-56.full