טיפול תזונתי בניוון רשתית

ניוון מקולרי

ניוון רשתית תלוי גיל הנו מחלת עיניים הפוגעת בראיה הנפוצה אצל אנשים מבוגרים ומהווה את הסיבה העיקרית לעיוורון בעולם המערבי.

תיסוף של ויטמינים ומינרלים (בטא קרוטן, ויטמין  E, ויטמין C, אבץ ונחושת) הוכח בעבר כמפחית את התפתחות ניוון הרשתית באופן משמעותי.

המחקר המוצג בדק האם נוגדי חמצון נוספים (לוטאין וזאוקסנטין) וחומצות שומן מסוג אומגה 3 EPA  ו DHA  יפחיתו עוד יותר את התפתחות המחלה בקרב מעל 4000 חולים.

במחקר נמצא כי  לא התיסוף של אומגה 3 ולא התיסוף של נוגדי החמצון הפחיתו את התקדמות המחלה מעבר למה שהושג בתוסף המוכר.

עם זאת, בעקבות המחקר נראה שניתן להחליף את הבטא קרוטן  אשר נכלל בתוסף הקודם (וידוע הקשר בין לקיחתו להגדלת הסיכון לסרטן הריאה בקרב מעשנים) בלוטאין וזאוקסאנטין מבלי לפגע ביעילות התוסף.

ניוון רשתית:

ניוון רשתית הוא מחלת עיניים בה נפגעת המקולה- מרכז הראייה החדה הממוקמת ברשתית העין. תהליך זה גורם לירידה חדה בראייה המרכזית והגבלה בפעילויות חיוניות הדורשות דיוק בראיה כגון כתיבה, קריאה, נהיגה, זיהוי פרצופים. ניוון רשתית מתקדם פוגע בראייה באופן ניכר ומוביל לאיבוד ראיה.

באופן כללי נהוג לחלק את המחלה  לסוג “יבש” וסוג  “רטוב”. ההבדל בין שני הסוגים הוא בנוכחות כלי דם חדשים ופגומים הצומחים מתחת לרשתית ובחומרת תסמיני המחלה.

כשני מיליון אמריקאים סובלים היום מניוון רשתית מתקדם ושמונה מיליון בסיכון.

ניוון רשתית תלוי גיל נחשב לגורם העיקרי לעיוורון בעולם המערבי.

שיעור המחלה עולה עם הגיל: בקרב בני  65  רבע מהאנשים סובלים מניוון רשתית, ובקרב בני  ומעלה 75 מעל שליש סובלים מהמחלה.

בנוסף לגיל שהינו גורם סיכון מרכזי קיימים גורמי סיכון נוספים כמגדר – נשים סובלות יותר מגברים, גנטיקה, עישון, תזונה השמנה, יתר לחץ דם  ומחלות לב.

רדיקלים חופשיים תורמים אף הם לנזק ברשתית.

רקע למחקר:

מחקר קליני AREDS Age-Related Eye Disease Study –  שבוצע על ידי המכון הלאומי לעיניים בארצות הברית ב 2001 הדגים כי מתן יומי של פורמולה הקרויה על שם המחקר פורמולת AREDS ומכילה נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים: בטא-קרוטן, ויטמין E, ויטמין C  אבץ ונחושת, לחולים בניוון רשתית תלוי גיל הפחית את הסיכון להתפתחות והתדרדרות המחלה ב 25%  במהלך 5 שנות מעקב, לעומת קבוצת הפלצבו.

בעקבות המחקר המליצה האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים על השימוש בתוסף זה על מנת למנוע את התפתחות המחלה לשלב המתקדם.

עבודות שונות על בעלי חיים ומחקרים אפידמיולוגים נתנו ביסוס מחקרי לבדיקת פוטנציאל ההשפעה של נוטריינטים אחרים (שאינם מופיעים בפורמולה המקורית פורמולת AREDS) על התפתחות של ניוון רשתית מתקדם תלוי גיל.

חומצות שומן אומגה 3 מסוג  EPA וDHA  מיוצרות על ידי אצות ומופיעות בדגי ים קרים כגון סלמון. לוטאין וזאוקסנטין הינם קרטנואידים המיוצרים על ידי צמחים ומהווים עבור הצמח (ועבורנו) נוגדי חמצון חשובים. קבוצת הקרטנואידים כוללת בתוכה גם את המרכיב בטא קרוטן.

מחקרים תצפיתיים מציעים כי צריכה גבוהה של לוטאין וזאוקסנטין, אומגה 3 (חומצות שומן ארוכות DHA וEPA ) או שניהם ביחד קשורה לירידה בהתפתחות של ניוון רשתית תלוי גיל מתקדם. להנחה זו גם בסיס ביולוגי היות ולוטאין וזאוקסנטין הם המרכיבים העיקריים של פיגמנט המקולה, DHA  הוא מרכיב מבני עיקרי ברשתית העין ול EPA יכולה להיות השפעה פוטנציאלית על תפקוד הרשתית.

על בסיס הנחה זו הוחלט ב 2006 לערוך מחקר קליני נוסף ולבדוק לאורך 5 שנות מעקב האם תוספת של לוטאין וזאוקסנטין או DHA ו EPA או שני התוספים יחדיו לפורמולה AREDS יכולה להקטין עוד יותר את הסיכון להתדרדרות מחלת ניוון הרשתית תלוי גיל.

מכיוון שידוע כי תיסוף של בטא-קרוטן קשור לסיכון מוגבר לסרטן הריאה במעשנים ובנוסף הובעו חששות לגבי רמת האבץ הגבוהה אשר עלולה לגרם לתופעות לוואי קלות הקשורות ל”קיבה עצבנית” אצל חלק מהאנשים וממילא נראה כי רק כמות נמוכה מזו שניתנה בפורמולה אכן נספגת בגוף, הוחלט לבדוק גם את ההשפעה של הוצאת בטא קרוטן והפחתת האבץ מהפורמולה המקורית הניתנת במחקר זה במקביל לתוספים החדשים.

מהלך ושיטות המחקר:

המחקר Age-Related Eye Disease Study 2 (AREDS2) התבצע משנת 2006 ועד שנת 2012 וכלל 4203 נבדקים בגילאים 50 עד  85 בעלי סיכון להתדרדרות לשלב המתקדם של ניוון רשתית, עם דרוזן (משקע של חומר חוץ תאי באזור המקולה) רחב בשתי העיניים או דרוזן רחב בעין אחת ובשנייה ניוון רשתית מתקדם.

נוכחות חתיכות קטנות של דרוזן הן תהליך טבעי של הזדקנות אך הצטברות של חתיכות גדולות מצביע על ניוון רשתית ועל סיכון לאיבוד הראיה. במהלך הזמן הרשתית מתחילה להתפרק באזורים שיש בהם חתיכות גדולות של דרוזן בתהליך המכונה geographic atrophy המאפיין את הסוג היבש של ניוון רשתית תלוי גיל.

המחקר אשר התבצע ב 82 מרכזים קליניים שונים הינו רנדומאלי, מבוקר, כפול סמיות.

המשתתפים לקחו  אחת  מארבע סוגי פורמולות על בסיס יומי למשך 5 שנים:

קבוצה אחת נטלה את הפורמולה המקורית AREDS  (כמו שנוסתה במחקר הקודם) הכוללת 500 מ”ג ויטמין C, 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין  E, 15 מ”ג בטא קרוטן,, 80 מ”ג אבץ ו 2 מ”ג נחושת.

הקבוצות האחרות לקחו את הפורמולה AREDS א. ללא בטא קרוטן ב. עם כמות מופחתת של אבץ (25 מ”ג) ג. ללא בטא קרוטן וכמות מופחתת של אבץ.

המשתתפים בכל אחת מארבע הקבוצות לקחו בנוסף תוסף אחד מארבע אפשרויות:

לוטאין (10 מ”ג)+זאקסאנטין (2 מ”ג), DHA (350 מ”ג)+ EPA (650 מ”ג), לוטאין +זאקסאנטין+ DHA +  EPAאו פלצבו.

התקדמות המחלה נקבעה על פי תמונות של הרשתית ומעקב אחרי החולים באם קיבלו טיפול לניוון רשתית מתקדם.

תוצאות ודיון:

תוצאות המחקר מראות כי לא היה ערך מוסף לתוספת של אומגה 3 או לתוספת של זאקסאנטין ולוטאין לפורמולה הקודמת.

 

החוקרים כן מצאו הפחתה  בסיכון להתפתחות ניוון רשתית מתקדם כאשר השוו בין שתי תתי קבוצות של משתתפי המחקר לאורך חמש שנות מעקב: הקבוצה אשר קיבלה את הפורמולה המקורית ללא בטא קרוטן ובנוסף קיבלה לוטאין וזאקסאנטין היתה בסיכון נמוך של 18 אחוז לעומת הקבוצה שקיבלה את הפורמולה המקורית בלבד הכוללת את  הבטא קרוטן.

עוד נמצא כי חולים אשר לפני תחילת המחקר צרכו מעט מאד לוטאין וזאקסאנטין ולקחו במהלך המחקר את הפורמולה בתוספת לוטאין וזאקסאנטין היו בסיכון מופחת של 25 אחוז לפתח ניוון רשתית מתקדם לעומת חולים עם אותם הרגלי צריכה לפני המחקר אשר השתמשו בפורמולה ללא תוספת לוטאין וזאקסאנטין.

החוקרים משערים שהתוצאות הכלליות של המחקר הושפעו מכך שקרטנואידים מתחרים בינהם על הספיגה בגוף וייתכן כי בטא קרוטן מנע את ההשפעה של לוטאין וזאקסאנטין.

ואכן, למשתתפים אשר לקחו את גם בטא קרוטן וגם לוטאין וזאקסאנטין היתה רמה נמוכה יותר של לוטאין וזאקסאנטין בדם לעומת אלו שלקחו לוטאין וזאקסאנטין ללא בטא קרוטן.

אם כי במחקר זה לא ניתנה הפורמולה הכוללת בטא קרוטן למעשנים, נמצא קשר בין תיסוף בפורמולה הכוללת בטא קרוטן לסיכון גבוה יותר לסרטן הריאה אצל משתתפים אשר עישנו בעבר.

לעומת זאת, לא נמצא קשר בין תוספת לוטאין וזאקסאנטין לסיכון מוגבר לסרטן הריאה.

הורדת בטא קרוטן מהפורמולה והחלפתו בלוטאין וזאקסאנטין מפשטת אם כן, את הנושא בכך שאין צורך להתייחס לפרמטר העישון אצל המטופלים.

הפחתת כמות האבץ בפורמולה לא שינתה את מידת התקדמות המחלה. לחוקרים לא ברור מהי כמות האבץ  הרצויה בפורמולה.

בנוסף מעלים החוקרים השערה שייתכן והתוספים לא היו יעילים בשל מינון שאינו  נכון או משך הזמן שבו הם ניתנו או היחס בין EPA  ל DHA.

גורמים רבים תורמים להתפתחות של ניוון רשתית תלוי גיל והחוקרים אינם בטוחים כיצד עוזרים התוספים בפורמולה (המקורית) למניעת התדרדרות המחלה.

אולם, דיווח נוסף מאותה קבוצת מחקר מאפריל 2013 מגלה כי התועלת בשימוש בתוספי המזון היא לטווח רחוק. הדיווח מתאר מעקב אחרי משתתפים מהמחקר הראשון מ 2001. מטופלים אשר השתמשו במהלך כל שנות המחקר בפורמולה היו בסיכון מופחת של 25 עד 30 אחוז להתקדמות המחלה בעיקר בשל הפחתה במספר כלי דם פגומים חדשים המאפיינים ניוון רשתית בצורתו הרטובה  במהלך חמש השנים שלאחר המחקר בהשוואה לחולים שנטלו פלצבו במהלך המחקר.

לסיכום

תוצאות המחקר מראות כי תוספת של אומגה 3 (EPA ו DHA) או קרטנואידים (לוטאין וזאקסאנטין) לפורמולה הקודמת שהכילה בטא קרוטן, ויטמין E, ויטמין C ואבץ לא תרמה עוד להפחתת ניוון הרשתית או לשיפור בחדות הראייה.

ייתכן כי החלפת בטא קרוטן בלוטאין וזאקסאנטין יכולה לתרום להעלאת היעילות של התוסף נגד התדרדרות המחלה, אך השערה זו זקוקה לאישוש מחקרי נוסף.

מקור המידע
Lutein + Zeaxanthin and Omega-3 Fatty Acids for Age-Related Macular Degeneration The Age-Related Eye Disease Study 2 (AREDS2) Randomized Clinical Trial.
כתב: איתי שרף, מומחה לטיפול בניוון רשתית ומחלות רשתית בעזרת רפואה משלימה ומנהל מרפאת Clear.

1 Comment

להגיב על רינה וייזר לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*