חלב בשקית לעומת חלב בקרטון

נשאלתי לפני זמן מה ע”י חבר שאלה מעניינת “מדוע חלב בקרטון הוא בעל תאריך תפוגה מאוחר יותר מאשר חלב בשקית?”.בזמנו לא מצאתי לשאלה הזו תשובה, אך ממש לאחרונה נתקלתי במידע שמסביר את הסיבה לכך.
הסיבה לשוני בתאריך התפוגה הוא בשל שיטות הפסטור השונות שנהוגות במוצרי החלב שבאריזות השונות.
חלב בשקית עובר תהליך של פסטור ואילו חלב בקרטון עובר תהליך שנקרא “פסטור על”.

מה זה פסטור?

פסטור הוא תהליך הנקרא על שם ממציאו המדען הצרפתי לואי פסטר.
בתהליך הפסטור מחממים את החלב לטמפרטורה שמתחת לנקודת הרתיחה בכדי לגרום להשמדתם של גורמי מחלות שעלולים להימצא בחלב.

פסטור על לעומת פסטור רגיל

פסטור רגיל
בתהליך הפסטור מחממים את החלב לטמפרטורה של לפחות 73 מעלות צלזיוס למשך 16 שניות לפחות ולאחר מכן מקררים את החלב לטמפרטורה של לפחות 4 מעלות בכדי למנוע גדילה והתפתחות של חיידקים, שיטה זו נקראת (שיטת HTST) (קישורי מידע 1 ו-2).

פסטור על
קיימת שיטת פסטור אחרת הנקראת שיטת ESL שבארץ זכתה לשם “פסטור על”. בשיטה זו מתבצע שילוב של סינון של חיידקים עם חימום לטמפרטורה של 125 מעלות צלזיוס לשנייה אחת בלבד.
“פסטור על” מאפשר להאריך את חיי המדף של החלב.

חלב מפוסטר לעומת “מפוסטר על”

שיטת “פסטור העל” מאפשרת הארכת אורך חיי המדף של החלב לכ-3 שבועות בתנאי קירור לעומת אורך חיי מדף של כ-10 ימים בשיטת הפסטור “הרגילה”.
מצד שני, החלב שמפוסטר בשיטת פסטור העל מאבד קצת מערכו התזונתי ונמצא כי חלה ירידה בוויטמינים כמו B1 ו-B6. לא נמצאה פגיעה בתכולת החלבון והסידן בחלב “מפוסטר על” לעומת חלב “מפוסטר רגיל” (מקור מידע).

אני אישית לא הייתי יותר מידי מודאג מאיבוד הוויטמינים שבחלב מפוסטר על, משום שהחלב איננו מקור משמעותי לוויטמינים B1 וB6 ואילו התועלת שבאורך חיי מדף ארוכים יותר היא הרבה יותר משמעותית.