בעת האחרונה פורסמו 2 סקירות מדעיות שבדקו מחקרים שונים שעסקו בנושא של דיאטות דלות שומן ודיאטות דלות פחמימות. שתי הסקירות מעלות מסקנות שונות האחת מן השנייה.
דיאטת דלת שומן מול דיאטה דלת פחמימות
דיאטה דלת שומן היא התזונה הרשמית המומלצת ע"י אירגוני הבריאות השונים.
מצד שני, דיאטות דלות פחמימות זוכות לפופולאריות רבה באמצעות דיאטות שונות כדוגמת: דיאטת אטקינס, דיאטת דוקאן, דיאטת פליאוליתית ודיאטות נוספות.
אם בעבר דיאטות דלות פחמימות הושמצו כדיאטות לא בריאות בגלל תכולת שומן גבוהה ובעיקר בשל תכולת השומן הרווי שבדיאטה הרי שבשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מצביעים על היתרונות החיוביים שיש לדיאטות אלו על הבריאות.
בדיאטה דלת פחמימות מרזים יותר מאשר בדיאטה דלת שומן
בסקירה מדעית בדקו החוקרים את השפעת דיאטה קטוגנית דלת פחמימות (לא יותר מ50 גרם פחמימות ביום) לעומת דיאטה קונבנציונלית דלת שומן (פחות מ30% שומן מסה"כ הצריכה הקלורית היומית) על משקל הגוף ועל גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. המחקרים שנבחרו היו מחקרים שנמשכו לתקופה של למעלה מ12 חודשים.
תוצאות הסקירה מראים כי נבדקים שניזונו מדיאטה דלת פחמימות הצליחו לרדת יותר במשקל.
כמו כן, נראה כי דיאטה דלת פחמימות גרמה ללחץ דם דיאסטולי נמוך יותר, רמת טריגליצרידים נמוכה יותר, ורמות גבוהות יותר של HDL ו-LDL.
החוקרים מסיקים כי דיאטה דלה מאוד בפחמימות עשויה לשמש כאמצעי אלטרנטיבי לטיפול בהשמנה.
במרכז CRD באוניברסיטת ניו יורק מציינים בוחנים שבדקו את הסקירה כי מדובר בסקירה מדעית שבוצעה כהלכה וכי מסקנות הסוקרים הן מהימנות.
אך מצד שני, הם מציינים כי הסוקרים לא ציינו כי למרות שההבדלים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית, הרי שמבחינה קלינית הן בעלות משמעות קלינית מאוד קטנה. ההבדל במשקל הנבדקים בדיאטות השונות היה רק 910 גרם וזאת כאשר מדובר במחקרים שבוצעו לתקופה של יותר משנה.
דיאטה דלת פחמימות פוגמת בציפוי האנדותליאלי שבעורקים
בסקירה מדעית שונה שעתידה להתפרסם בכתב העת British Journal of Nutrition נמצא כי דיאטה דלת פחמימות פוגמת בגמישות העורקים ופוגמת בFlow Mediated Dilation.
הציפוי הפנימי של העורקים מגן עלינו
הציפוי הפנימי של דופן העורק התקין מורכב באדם הבריא משכבה אחת של תאים מיוחדים הנקראים תאי אנדותל.
תאים אלו הם בעלי יכולת מופלאה להשפיע על התנהגותו של העורק. באמצעות הפרשה של חנקן חמצני (nitric oxide – NO) הם יכולים לגרום להרפיה בעורקים ולהגביר פעילות נוגדת טרשת.
ניתן לבדוק את יכולתם של העורקים להתרחב באמצעות תבחין הנקרא Flow Mediated Dilation או בקיצור FMD.
FMD לא תקין הוא מדד המבשר יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, סוכרת, הפרעה בתפקוד המיני וכו'.
בקרב האוכלוסייה ידוע כי התפקוד האנדותליאלי משתפר כאשר גורמי סיכון קלאסיים כגון: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת וכו' מטופלים כהלכה.
החוקרים בדקו בסקירה את השפעתן של דיאטות דלות פחמימות (צריכת פחמימות נמוכה מ45% מסה"כ הצריכה הקלורית היומית) ודיאטות דלות שומן (צריכת שומן נמוכה מ30% מסה"כ הצריכה הקלורית היומית) על התפקוד האנדותליאלי באמצעות בדיקת FMD. תקופות המחקרים שבסקירה היו בין 3-5 שבועות ועד 12 חודשים.
החוקרים טוענים כי ממצאי המחקרים מראים שדיאטה דלת פחמימות גורמת לירידה משמעותית ב-FMD בהשוואה להשפעת דיאטה דלת שומן. הם מציינים סקירה של מחקרים תצפיתיים שבה נמצא קשר בין ירידה של 1% בFMD לעליה של 13% בסיכון למחלות לב וכלי דם.
במה לבחור דיאטה דלת פחמימות או דיאטה דלת שומן?
אם אתם מרגישים קצת מבולבלים מתוצאות המחקרים, זה מובן.
אנשים אוהבים לקבל תשובות ברורות של כן ולא ואילו המדע לא תמיד מספק תשובות בנוסח הזה.
התשובות שהמדע מספק הן בדרך כלל סטטיסטיות. זאת אומרת, תוצאות מחקרים בדרך כלל מצביעות על סבירות גבוהה או נמוכה שתומכת או שוללת את השערות החוקרים. מן התוצאות ניתן להסיק מסקנות יישומיות, אך שזה לא יפתיע אתכם אם מחקרים אחרים יגיעו לתוצאות ומסקנות שונות. זה יכול לנבוע מגורמים שונים כמו: איכות המחקר, סוג המחקר וגם שונות בגורמים הנבדקים.
אם נבחן את שתי הסקירות השונות נראה שקיימת שונות רבה בין שתי הסקירות:
- הסקירות בדקו גורמי סיכון שונים למחלות לב וכלי דם (FMD לעומת פרמטרים כמו: משקל, לחץ דם ופרופיל שומנים). הקשר בין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם כמו משקל, לחץ דם ופרופיל שומנים הוא קשר מבוסס יותר מאשר הקשר שבין FMD למחלות לב וכלי דם.
- הסקירות בדקו סוג שונה של דיאטה דלת פחמימות, דיאטה קטוגנית עם 50 גרם פחמימות לעומת צריכת פחמימות נמוכה מ45% מסה"כ הצריכה הקלורית). דיאטה קטוגנית מייצרת מצב פיזיולוגי שונה מאשר דיאטה דלת פחמימות אחרת.
- תקופת המחקרים שנבדקו בסקירות היא שונה. בסקירה שבדקה את השפעת הדיאטות על FMD משך המחקרים היה קצר יותר (בדיקה של השפעות לטווח הארוך היא מהימנה יותר מאשר השפעות בטווח הקצר).
- חשוב לציין את אלמנט הגרעון הקלורי שכנראה היה קיים בסקירה שבדקה את השפעת הדיאטות על המשקל (בגלל התוצאה הסופית של ירידה במשקל) וממה שאני מסיק לא ברור אם גרעון קלורי שכזה היה גם בסקירה שבדקה את השפעת הדיאטות על FMD (לא צוינה ירידה במשקל).
שורה תחתונה וההתרשמות האישית שלי מהסקירות: אני מתרשם שיותר ויותר מחקרים מראים כי דיאטה דלת פחמימות היא דיאטה יעילה יותר להרזיה מאשר דיאטה דלת שומן וכמו כן, נראה כי הסיכון הבריאותי שייחסו לדיאטה דלת פחמימות הוא לא כל כך מבוסס.
מקורות מידע:
http://www.crd.york.ac.uk/crdweb/ShowRecord.asp?ID=12013025253#.UexAeNKw3pY
אבחון הפרעות בתפקוד כלי הדם – המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי תל אביב
קרדיט תמונה: קישור
היי יורם, מסכימה איתך מאד.
הן מנסיוני האישי והן מנסיון עם עשרות לקוחות קל יותר לרדת ולשמור על משקל תקין עם תפריט דל פחמימות, באותה נשימה אוסיף שיש לשים לב לכמות השומן הנצרכת, ועדיף שזו תגיע ממקור צמחי- אגוזים, שקדים, שמן קוקוס, שמן זית וכמובן צריכה גבוהה של ירקות ופירות. ואם אוכלים פחמימות אלו שמקורן בפירות, בקטניות ומדגנים מלאים יש להם יתרונות בריאותיים שרק עכשיו אנחנו מתחילים להבין אותם.