חיסון נגד שפעת כן או לא?

ציור של מזרק עם חיידקים

במאמר בכתב העת המדעי BMJ פטר דושי חוקר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’ון הופקינס יוצא נגד מדיניותו של המרכז הנחשב למניעה ובקרה של מחלות (CDC) בנושא החיסון לשפעת.

פטר דושי מצטט בתחילת מאמרו את הבטחתו של הארגון “לבסס את החלטות הארגון בנושאי בריאות הציבור על סמך ממצאים מדעיים איכותיים באופן פתוח ואובייקטיבי”. אך במקרה של חיסוני השפעת פטר דושי טוען כי ה-CDC אינו נאמן להבטחתו זו.

פטר דושי יוצא כנגד מדיניותו של ה-CDC שלטענתו  מקדם את מכירות חיסוני השפעת באמצעות הצהרות על יעילותם ובטיחותם של חיסוני השפעת, כאשר למעשה חיסוני השפעת אינם כה יעילים ובטוחים לשימוש כפי שנטען.
חשוב להבין שכתבתו של פטר דושי פורסמה בכתב עת חשוב ונכבד ולכן מדובר בהצהרה בעלת משקל וחשיבות רבה.

בכתבתו סוקר פטר דושי את הצהרות ה-CDC ומציין את הנקודות הבאות:

ה-CDC מגבה את החלטותיו בדבר יעילותם של חיסוני השפעת באמצעות 2 מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים נחשבים וללא מימון מגורמים בעלי אינטרסים כלכליים. ממצאי המחקרים הללו לטענת ה-CDC מראים כי חיסוני השפעת מפחיתים את הסיכון למוות ב-48%.
פטר דושי טוען כי נתוני המחקרים הללו אינם מתקבלים על הדעת וכי “אם הנתונים אכן נכונים הרי שחיסוני השפעת מצילים יותר חיים מכל תרופה אחרת עלי אדמות”.
החיסון יעיל או שהמתחסן יותר בריא?
פטר דושי טוען כי הנתונים מן המחקרים הללו הם למעשה תוצר של טעות שעלולה לנבוע כתוצאה מטעות “השפעת המשתמש הבריא” (healthy-user effect).
מדובר בטעות שעשויה להשפיע על תוצאות מחקרים אפידמיולוגים הבודקים את יעילותם של טיפולים רפואיים שונים. ההסבר ההגיוני לטעות הוא בכך שאלו שמתחסנים נגד שפעת הם בעלי מודעות בריאותית גבוהה יותר ולכן סביר מאוד להניח שנבדקים אלו הם גם אנשים בריאים יותר מהנבדקים שלא מתחסנים. ולכן תוצאות המחקרים משויכים בטעות לטיפול הרפואי ולא להבדל בין מצבם הבריאותי של הנבדקים.
החוקר אומר כי ב-CDC מודעים לטעות זו שעשויה להשפיע על ממצאי המחקרים, אך עבור מרבית האנשים והרופאים ברגע שמוסד כה מכובד כמו ה-CDC יוצא בהצהרות בדבר יעילותם בהצלת חיים של חיסוני השפעת הם מניחים כי קיימת עדות מדעית מוצקה מאחורי ההצהרות.

הפחתת מקרי מוות בקשישים?
החוקר מציין כי מטרת המדיניות ההתחלתית של קידום החיסונים לשפעת הייתה להפחית את מקרי המוות בקשישים אך, לטענתו של החוקר לא קיימת שום עדות לכך שחיסוני השפעת מפחיתים מקרי מוות בקשישים.

האם חיסוני השפעת בטוחים לשימוש?
פטר דושי מפקפק בהמלצות ה-CDC לגביי בטיחותם של חיסוני השפעת עבור אנשים שאינם בעלי רגישות ספציפית לחיסונים. החוקר יוצא כנגד ההכרזה כי “חיסוני השפעת יכולים רק לשפר את המצב הבריאותי.” ומציין אירועים חמורים של תופעות לוואי כתוצאה מחיסוני השפעת כמו: פרכוסי חום בילדים באוסטרליה ועליה בשיעור מקרי הנרקולפסיה במתבגרים בשבדיה ופינלנד.

מוכרים לנו מחלות בכדי שנקנה תרופות?

פטר דושי מציין כי “חברות התרופות יודעות מזה שנים רבות כי בכדי למכור לאנשים תרופות הם צריכות קודם כל למכור להם את המחלות”. הוא מציין את חברת מרק שבשנות החמישים והשישים פתחה בתעמולה להפחתת סף אבחון יתר לחץ דם בכדי להרחיב את השוק לתרופה המשתנת (Diuril) שלה (קישור).

הוא מציין את טענות חברות התרופות כי אנשים רבים אינם מאובחנים באופן מספק בשלל של בעיות כמו: בעיות זקפה, הפרעות חרדה חברתיות, בעיות בתפקוד המיני בנשים ועוד כהנה וכהנה שמות למחלות חדשות כאשר לכל מחלה חדשה יש גם תרופה מאושרת חדשה המוכנה לצאת לשוק לקהל היעד החדש שלה.

החוקר מביע את דאגתו מכך שלטענתו בניגוד למקרים קודמים שצוינו קודם לכן, במקרה הנוכחי ההגזמה בדבר חשיבותם של חיסוני השפעת מגיעה מצדם של אנשי הממסד הרפואי הממשלתי. ה-CDC משייך מקרי מוות רבים למחלת השפעת אך, במאמרו מציג החוקר גרף שמראה ירידה במקרי המוות כתוצאה משפעת, ירידה שמתחילה הרבה לפני שהחלה התעמולה האגרסיבית לשיווק חיסוני השפעת בשנות האלפיים (קישור לגרף).

flu  או influenza

חשוב להבין כי נגיפי השפעת (influenza) עוברים שינויים גנטיים תכופים ולכן בכל שנה יש צורך לייצר חיסון חדש שיהיה עדכני לווירוס הנוכחי. פטר דושי טוען כי גם אם יצליחו ליצור את החיסון האידיאלי שיתאים באופן מושלם לזני נגיפי השפעת העדכניים ויעצור את כל נגיפי השפעת, הרי שעדיין מדובר בפתרון מאוד חלקי וכי מרבית מקרי “השפעת” (flu)  (מקרים של תסמיני שפעת) אינם קשורים כלל לנגיפי השפעת (דגימות נשימה מראות כי נגיף השפעת נמצא רק ב16% מהמקרים שנחשדים כשפעת).

לא פלא אומר החוקר שמרבית האנשים חושבים שהחיסון נגד שפעת לא מסייע להם מאחר ועבור מרבית מקרי השפעת (flu)  החיסון איננו יעיל.

אז מה עושים?

אני בטח שלא מתכוון לייעץ או להמליץ לכם מה לעשות בנושא. אינני רופא וזה לא מתפקידי לטפל או לתת המלצות לטיפול באנשים. אני גם לא מתכוון לומר מה דעתי בנושא משום שעדיין אין לי דעה מוצקה בנושא. אבל עידן המידע שגרם למידע להיות נגיש וזמין יותר עבורנו מציב בפנינו שאלות. שאלות שאנו צריכים לשאול את עצמנו ואת אלה שממונים על בריאותנו.

האם באמת ההמלצה להתחסן נגד שפעת היא המלצה נכונה?

מה שאנחנו יכולים לעשות בפעם הבאה שהרופא  ימליץ לנו על חיסון לשפעת, זה להציג בפניו את המאמר המלא ולשאול לדעתו. כמו כן, אנו צריכים להציג את המאמר בפני מוסדות כמו: משרד הבריאות, קופות החולים שממליצות לנו להתחסן נגד שפעת ולבקש את תגובתם.

אתם מוזמנים להצטרף אלי לבקשת תגובה ממשרד הבריאות בדף הפייסבוק (באמצעות לייק, תגובה ושיתוף) או באופן דומה גם בדף הפייסבוק של קופ”ח כללית.

תגובת משרד הבריאות

להלן אני מצרף את תגובת משרד הבריאות שניתנה בדף הפייסבוק של המשרד:

“במענה לפנייתך,
מדובר במאמר עמדה שמתייחס לנתונים ידועים. משרד הבריאות מתעדכן במחקרים בנושאי בריאות ובכלל זה גם חיסונים. עדכונים אלה כמובן נלקחים בחשבון בקבלת ההחלטות שלנו. מפני שהרכב החיסון מתעדכן מדי שנה, אי אפשר לנבא מראש מה תהיה היעילות באותה שנה.
יחד עם זאת, נכון לעכשיו חיסון נגד שפעת הוא עדיין הדרך היעילה ביותר למניעה של המחלה וסיבוכיה ואנו ממליצים בכל שנה לכלל האוכלוסיה מגיל 6 חודשים ומעלה להתחסן.”

מקורות מידע

Expert questions US public health agency advice on influenza vaccines

Influenza: marketing vaccine by marketing disease

1 Comment

להגיב על מור סגמון לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*