אוסטאופורוזיס מי בסיכון

קבוצות סיכון וגורמי סיכון לחלות באוסטאופורוזיס

להלן גורמי סיכון המגבירים את הסבירות לחלות באוסטאופורוזיס.

נשים ברמת סיכון גבוהה יותר מגברים

שברים בעצמות כתוצאה מאוסטאופורוזיס מתרחשים בכמות גדולה פי 2 אצל נשים מאשר אצל גברים.
הסיבה לכך היא כנראה משום שאצל הנשים כמות מסת העצם בשיא, קטנה יותר מאשר אצל גברים וכמו כן תוחלת החיים של הנשים היא גבוהה יותר.
הירידה ברמת האסטרוגן לאחר גיל הבלות, תורמת אף היא להרס מוגבר של רקמת העצם.
נשים בעלות מבנה גוף צנום, רזה וקטן הם בעלות סיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס.
גברים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון (הורמון מין גברי) נמצאים אף הם ברמת סיכון גבוהה לחלות באוסטאופורוזיס.
אצל גברים רמת הסיכון הגבוהה ביותר לחלות באוסטיאופורוסיז היא החל מגיל 75.

גיל מבוגר רמת סיכון גבוהה יותר

עם העליה בגיל יורדת כמות מסת העצם ולכן גדל הסיכון לאוסטאופורוזיס.

קיימים הבדלים בין גזעים שונים

אנשים לבנים או בעלי שורשים מדרום מזרח אסיה הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס. שחורים והיספנים הם ברמות סיכון נמוכות יותר, אך גם הם עדיין בסיכון לחלות במחלה.

מבנה גוף קטן ורזה

נשים וגברים בעלי מבנה גוף רזה במיוחד או בעלי מבנה גוף קטן הם בעלי רמת סיכון גבוהה יותר לחלות. משום שהם בעלי מסת עצם התחלתית נמוכה יותר.

היסטוריה משפחתית

אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות.

עישון וצריכת טבק

לא ידוע כיצד צריכת הטבק משפיעה על הדלדלות מסת העצם אולם ידוע כי צריכת טבק תורמת להחלשות רקמת העצם.

חשיפה נמוכה לאסטרוגן = סיכון גבוה יותר לאוסטאופורוזיס

ככול שהחשיפה במהלך חיי האישה להורמון אסטרוגן קטנה יותר, כך גדל הסיכון לאוסטאופורוזיס.
חשיפה נמוכה יותר לאסטרוגן תתרחש אצל נשים שהופעת המחזור אצלהן התרחשה בגיל מבוגר יותר והפסקת המחזור בגיל הבלות התרחשה בגיל צעיר יותר. כמו כן מצבים של הפסקת המחזור החודשי שלפני גיל הבלות תורמים להגברת הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס.

הפרעות אכילה

גברים ונשים הסובלים מהפרעות אכילה כגון: אנורקסיה נרבוזה ובולמיה הם ברמות סיכון גבוהות יותר לצפיפות עצם נמוכה יותר בגב התחתון ובירך.

נטילת תרופות קורטיקוסטרואידיות

שימוש ארוך טווח בתרופות קורטיקוסטרואידיות כמו: דקסמטזון (dexamethasone), פרדניזון (prednisone), קורטיזון (cortisone) ופרדינזולון (prednisolone) עשוי לגרום נזק לרקמת העצם.
בתרופות אלו משתמשים למתן טיפול לסובלים ממחלות כרוניות כגון: אסטמה, פסוראזיס ועוד.
אם מצבכם הגופני מחייב שימוש למשך זמן ממושך בתרופות אלו, יש צורך בבדיקות לצורך מעקב אחר צפיפות העצם ובמידת הצורך לשקול תרופות למניעת הדלדלות מסת העצם.

רמות גבוהות של הורמון התירואיד (הורמון התריס)

רמה גבוה של הורמון התירואיד עשויה לגרום להדלדלות מסת העצם. מצב זה מתרחש כאשר יש פעילות מוגברת של בלוטת התריס או כתוצאה מנטילת תרופות לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס.

שימוש במעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‏‏ (SSRI)

זהו למעשה שם כולל למשפחת תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין. מדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו.
פרוזק היא דוגמא לתרופה ממשפחת תרופות זו.
מחקר אשר פורסם ב2007 הראה כי צפיפות העצם נמוכה יותר אצל אנשים הנוטלים תרופות אלו מאשר אצל אנשים שלא נוטלים את התרופות הללו.
זו עדיין לא הוכחה לכך שתרופות אלו גורמות להרס מוגבר של מסת העצם ונדרשים מחקרים נוספים בכדי להבין את הקשר שבין נטילת התרופות לבין צפיפות עצם נמוכה

נטילת תרופות אחרות

תרופות נוספות שעלולות לגרום לדילדול מסת העצם הם: שימוש ממושך בתרופות לדילול דם (הפרין), טיפול נגד סרטן במטורקסט ( methotrexate), מספר תרופות לטיפול בהתקפים, תרופות משתנות ונוגדי חומצה שמכילים אלומיניום.

סרטן השד

נשים לאחר הפסקת המחזור שלקו בסרטן השד הן בסיכון גבוה יותר לאוסטאופורוזיס. במיוחד אם הן עברו טיפולי כימותרפיה או טופלו בתרופות שמדכאות את ייצור האסטרוגן (יש תרופות נגד סרטן שאף מקטינות את הסיכון לשברים בעצם כדוגמת tamoxifen).

צריכה בלתי מספקת של סידן

למחסור מתמשך בסידן במהלך החיים יש תפקיד חשוב בהתפתחות מחלת האוסטאופורוזיס. צריכה נמוכה מידי של סידן גורמת לצפיפות עצם נמוכה, לדילדול מסת העצם בגיל צעיר ולהגברת הסיכון לשברים בעצמות.

מצב בריאותי לא תקין שמשפיע על ספיגת הסידן

ישנם ליקויים בריאותיים שמשפיעים על רמת הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס כגון: ניתוח בבטן, מחלת קרוהן, ציליאק, אנורקסיה נרבוזה, ומחסור בויטמין D גורמים לירידה ביכולת ספיגת הסידן לגוף ולכן מגבירים את הסיכון לאוסטאופורוזיס.

אורח חיים לא פעיל

תהליך בניית העצם מתחיל בילדות, ילדים פעילים גופנית וללא מחסור תזונתי בסידן יהיו בדרגת סיכון נמוכה יותר לאחר מכן כמבוגרים לחלות באוסטאופורוזיס.
פעילות המערבת קפיצות ודילוגים היא בעלת השפעה חיובית במיוחד על בניית העצם בילדות.
ניתן לשפר את צפיפות העצם בכל גיל באמצעות פעילות מתאימה, כזו שמערבת נשיאת משקל כגון: אימוני כוח, ריצות ועוד.

צריכה מוגברת של משקאות המכילים קפאין

הקשר בין צריכת משקאות עם קפאין לאוסטאופורוזיס עדיין לא ברור ודורש בדיקה מעמיקה אולם, ידוע כי קפאין מפריע לספיגת הסידן בגוף ותכונתו כחומר משתן עשויה לגרום לאיבוד מינרלים חיוניים.

צריכה של משקאות מוגזים

החומצה הזרחתית שבמשקאות מוגזים עלולה לגרום לדילדול העצם ע"י שינוי רמת החומציות בדם.

דיכאון

אנשים אשר חווים דיכאון עמוק הם בעלי קצב מוגבר יותר של דילדול מסת העצם.

המשך אל -> אוסטאופורוזיס - איבחון
חזור אל -> אוסטאופורוזיס - סימפטומים